בזמן האחרון אני מקבלת המון מיילים של מומחים למוטיבציה.
יש בהם 3 צעדים, 5 צעדים, מוטיבציה בשקל או כמה לחשים וסיסמאות.
אז זהו. אני הבנתי מכל מלמדי שמוטיבציה לא ממש מתחלקת לחלקים
ואי אפשר פשוט להעביר עליה ויש עם חוטר..
מוטיבציה כמו כל הדברים, מקורה (איזה בעסה) בעבר שלנו.
ההורים "אשמים" בההההכל.
תפקידם היה להעביר אלינו את התחושה הקסומה
שמגיע לנו לקחת ביס גדול משפע העולם הזה,
ולשם כך עלינו להרגיש רק שני דברים שוליים:
עלינו להרגיש ראויים לטעום מהשפע הזה,
וכמובן -מסוגלים!
הנה שתי דוגמאות של כתבי יד:
ואחד זקוק לשחזור ילדותו מחדש על הספה . .
מה איתכם? תבדקו.
הגיבו כאן לפוסט ונחשו מה הם הסימנים המבדילים בין שני הכתבים.
על בשרי הבנתי שפחות חשוב כמה אנחנו חרוצים
ויותר- כמה אנחנו מרגישים ראויים.
כתיבת תגובה