האות ב' מייצגת את יחסנו לבית שלנו, על כל המשתמע ממנו.
את היחס שלנו לעצמנו, את עוצמת הרגשות.
באופן כללי, אותיות שהן צרות ומכווצות, ללא נפח,
מעידות על צמצום הפן הרגשי שלנו מסיבות שונות,
שאותן מנתחים עם עוד סימנים גרפולוגים.

הנה דוגמאות לאות ב' ופירושן.
אשמח אם תשתפו אותי כאן על הדף אם מצאתם את שלכם..

נו, מה גיליתם?
לא נורא..
חכו למחר, ל- ג', ואולי תמצאו נחמה..
חוה

הי חברים טובים,
לקראת ראש השנה כדאי שנתחיל מא' שוב
את כל מה שחיפפנו ולא הגשמנו.

אני מזמינה אתכם להצטרף אלי לטיול מ-א' – ת' כדי ללמוד קצת על עצמנו מהכתב שלנו.
הסיסמה כרגיל, דיר באלק!! כל פירושי האותיות הם כלליים בלבד ולרוב צריך לנתחם יחד עם הרבה סימנים נוספים בכתב.
אבל בכל זאת אפשר קצת ללמוד משהו על עצמנו. הנה היום – סוגים שונים של האות א' ופירושם.

מצאתם …

תראו- אני נשבעת לכם שאני אובייקטיבית.
אבל יש איזה עניין שצריכה לשתף אתכם:
אנחנו לפני בחירות, יש בלאגן, לא בדיוק סגורים על עצמנו, נכון?
אז זהו, שלאחרונה הצצתי קצת בחתימה של ביבי כדי לראות מה נשמע שם..
גיליתי שלביבי יש כמה חתימות, שזה אומר משהו חשוב:

החתימה היא למעשה כרטיס הביקור הפסיכולוגי שלנו המשקף את זהותנו.

אז למה ביבי צריך 3 "כרטיסים"?
התשובה היא משום שכל "כרטיס" מייצג תדמית/ זהות,
שאותה ביבי רוצה לבטא בסיטואציות מסוימות שמתאימות לו..

זה אומר 2 דברים:
1- ביבי מתמרן כל הזמן בין הדמויות/ זהויות שבתוכו
2- אין לו זהות אחת פנימית איתה הוא מזדהה.

מה גורם לזה?
כרגיל, העבר שלנו.
כשאין לנו מקום במשפחה בו נוכל לבטא את עצמנו כפי שאנחנו באמת מרגישים.
כדי לקבל מקום אנחנו לוקחים תפקידים שאינם בהכרח מה שרצינו…
אך משרתים את המטרה- לקבל הכרה ושההורים יראו אותנו..

איך עושים את זה?
מתאמצים מאוד להיות "מוצלחים" גם כשקשה, מנסים לרצות ולהרשים,
הולכים בעקבות אח נערץ ומצליח, גם אם נטייתנו הטבעית אינה בכיוון…

ההיסטוריה המשפחתית של ביבי ידועה כמובן וזו חוכמה בדיעבד,
אבל קיומן של 3 חתימות או יותר ללא ספק מעיד על קושי במימוש הזהות האוטנטית.

הכותב לא באמת "סגור על עצמו" מי הוא, מה הוא רוצה,
אילו בחירות באות מתוכו-
ואילו הן ברירות המחדל מתוך התפקידים שסיגל לעצמו כדי לשרוד ולהיות אהוב ומוערך.

נו, שויין, אתם עוד איתי?
איך כל זה ישפיע עלינו-לא יודעת אבל זה ישפיע.

אשמח להגיגיכם בנושא, לתגובות ושאלות לגבי חתימות.
אם חיבבתם את הפוסט ולו במעט, שתפו חבריכם היקרים שיחבבו גם הם.
כנסו לקובית הטיפים במתנה שנמצאת בדף הפייסבוק, (יש קישור מימין) והצטרפו לעוד מטעמי בחירות.

שבוע נפלא,
שלכם, חוה חורי

כמה מילים על כתב ידו של עדי טלמור ז"ל
מאת חוה חורי

עדי טלמור כתב את מכתב הפרידה שלו לעיתון ידיעות אחרונות. בכתבה שהעיתון פרסם על כך משולבים קטעים מכתב ידו של טלמור, שביקש מהעיתון לפרסמם. בדרך כלל אינני נוהגת לנתח כתבי יד בפומבי, כדי להימנע מחשיפה של הכותב, אבל טלמור שחרר לכולנו בנדיבות – ואולי מתוך צורך אמיתי – את המטען שליווה אותו בדרך למותו. כך קרה שכמיהתו להיראות ולהישמע כמו ניצחה את הצורך שלו בשמירת בועתו הפרטית, שהייתה לו מקום מפלט.
אפשר לומר כי ייחודיותו של עדי טלמור התבטאה בשילוב שבין הצורך להחצין בגדול את נוכחותו ולהיות מורגש ומקובל, לבין שמירה קפדנית של סודותיו קרוב מאוד לחזהו. זה שילוב פרדוקסלי, שאפיין אותו מאד. מצד אחד זהו כתב יד גדול, מדויק ומקושט המבטא את הצורך של הכותב בהפגנת ייחודיותו, ומצד שני ניכרות ה"בועות" הסגורות שבו, המעידות שהוא בעיקר מסתיר ולא מגלה את רגשותיו ואת סערת נפשו, אפילו ימים ספורים לפני מותו היזום. העיצוב המסוגנן והעקבי של הכתב אינו מאפשר לנו, המתבוננים, לזהות את חוסר השקט או סערת הנפש המאפיינת מצבים כשלו. ואולי דווקא לפני לכתו אל מנוחתו שקטה נפשו סוף סוף, והוא באמת יכול היה להשתחרר מאחד המשאות הכבדים שנשא איתו כל חייו – הצורך להגן על פרטיותו ולשמור את סודותיו.