זוג מאוהב בשקיעה

(המשך לפוסט קודם- ) "יש לו מישהי"- מהם הגורמים למשבר של בגידה

אנשים שונים מתמודדים עם המשבר בצורות שונות.
לרוב, ניתן להשקיע מאמץ בבניית אמון מחדש,
צריך רק, כמו שנאמר בפוסט הקודם, הרבה אומץ, ראש פתוח ורצון טוב..

זכרו שבד"כ המשבר נגרם כתוצאה מכך שאחד מבני הזוג,
מרגיש שדימויו העצמי נשחק מסיבות שונות, ושהוא מוכרח לחדש
את תחושת החשוב ואהוב שאבדה לו עם הזמן.

וודאי תשאלו איך יתכן שהצד הפוגע מרגיש לא אהוב,
אם הוא הפוגע ואנחנו הנפגעים?

אז זהו, שכאן מתחיל השיעור החשוב והקשה בדרך להבנה והכלה של מה שקרה.
אנחנו חייבים להבין שכדי להחזיר אמון בבן הזוג,
צריך לפתוח את הראש ולחשוב רחב יותר:
אין כאן מלחמה בין רעים לטובים.
גם כשאנחנו נפגעים, אין זה אומר שהצד השני בגד כדי להתעלל בנו ובהמשך,
לשעוט על הסוס בסערה לעבר האופק באושר ועושר.

הבגידה התחילה מחוסר! לא מאושר גדול..
ולרוב, גם לא מצורך להשפיל ולפגוע בנו.
אלא מצורך למלא משהו שחסר בחייו לעיתים ללא קשר להתנהגות שלנו.
אלה חוסרים שהתעצמו עם הזמן, שהתקשורת הזוגית פיספסה.

והתקשורת מפספסת לא באשמתנו, אלא בגלל ששנינו "נרדמנו בשמירה"
על אכפתיות הדדית והגנה בפני אויבים, כמו חוסר בביטוי של אהבה או השקעה אחד בשני.

לפעמים דווקא כשאנחנו חלשים וכנועים, אנחנו מעצימים שלא במודע את ההזנחה,
שמנציחה את מעגל הבדידות בתוך הקשר,
 ומשם, הדרך לחיפוש פתרונות אחרים היא קצרה מאוד.

לכן כדי להחזיר אמון, צריך להיפרד מהצורך להתמקד בהאשמות
 ולבדוק ממקום נעלה וגבוה יותר מה קרה כאן..

המקום שאליו נתעלה הוא החלטה להבין ולשמוע מה קרה ולמה,
כשהבחירה הסופית מה עלינו לעשות, תהיה לפי מה שבאמת רצוי לנו בהמשך.

אם נקשיב לקולות המכווצים של חברינו או משפחתנו, לא נגיע רחוק.
כי הם בד"כ התרגלו כמו כולם, לקטול ולבקר כל מה שלא בדיוק מסתדר עם הציפיות שלהם,
ולכן עלולים "לדחוף אותנו" לצעדים שאולי אח"כ נתחרט עליהם ונישאר איתם לבד..
ולכן צריך אומץ, ראש פתוח ורצון טוב.

משם אפשר לתקשר כשהצורך האישי שלנו לנקום או לברוח,
מצטמק נוכח הצורך הבוגר יותר שאומר "אני בוחר/ת לסלוח לך בשבילי ולא כי מגיע לך"..
כי מגיע לי שנבנה את האמון בזוגיות שלנו ונלמד איך ביחד לעמוד על משמר הכבוד של כל אחד מאיתנו.

וזאת בדרך של התעניינות הדדית וקשב, שיתוף, תמיכה
והבאת היחד שלנו לכדי מעצמה חזקה ומלוכדת שתעמוד בפני סערות החיים.
כדאי לנו לבחור להתעלות ולחיות מתוך חמלה והבנה למה שקרה
 ולא מתוך קורבנות ומרירות.
היכולת לסלוח מגיעה מהמקום החשוב והגבוה ביותר:

הידיעה שכשהבנת, חמלת וסלחת, לא גילית חולשה או כניעה,
אלא גדלות והתעלות מעל הכעס והנקמה שלך
לטובת בניית האמון המחודש של שניכם.

בואו נדמיין, איך היינו רוצים שהפרטנר שלנו יגיב אחרי שפגענו בו?
 לא ככה? באצילות כזו??

כתבו לי כאן מה אתם חושבים, (אולי זה בכלל עצבן אתכם?)
מחכה להגיגיכם הנבונים.