"אין לי כוח לשטויות שלך…"
זה משפט שהרבה מאיתנו מכירות. נכון?
"הוא תמיד מאשים אותי",
"אי אפשר לדבר איתו".
אלה עוד כמה פניני לשון נפוצות..
כן, רבות מאיתנו חיות עם גבר שלא יודע- ואפילו שונא לשוחח..
את רק מבקשת ממנו לדבר על משהו
והוא מיד מסתגר ושולף משהו שנשמע יותר
כמו נהימות של בבון, שסותרות מיד את האגדה "שמותר האדם מהבהמה".
אז זהו, שאנחנו לא יכולות לחיות בספארי של קופים,
אנחנו צריכות לתקשר כאן בהרמוניה עם מישהו קצת יותר מפותח.
ולכן, בואי נראה איך אפשר לאלף את ה"קוף" העצבני שיש לנו בבית:
הנה הוראות ההפעלה, שמתחלקות ל-2 שלבים:
שלב ראשון– בזמן "ההתקפה"
שלב שני– לאחר שוך הסערה.
כשהפרטנר שלנו כועס, צועק, ומאבד שליטה, בד"כ אנחנו מתאבנות ומתכווצות כמו פלפלת..
וזה בסדר כי בזמן המתקפה, אנחנו לא אמורות לעשות הרבה.
מה אנחנו לא אמורות לעשות:
קודם כל לא לנסות להרגיע אותו כמו "אמאלה" מחנכת כי זה יעיף לו את הסכך עוד יותר.
בטח כבר ניסית וראית..
לא להתקיף בחזרה, כי בדרך כלל תהיי צודקת בדברייך וזה כבר ממש ישגע אותו.
ככה שוב תחמיצי את המטרה.
לא להתגונן או להשתפן, משתי סיבות:
א– כי עדיף בכלל להימנע מלדבר כשהאימפולסיבי שלך בשעת פורקן,
צריך לתת לו להוציא..
ב– כי להשתפן זה אף פעם לא מגיע לנו
ומקבע דפוס קדום של המין החלש.
מה כן רצוי לעשות בשלב זה:
להעביר שני מסרים ברורים:
1– "אני מבינה שמשהו מאוד הרגיז אותך ואם זו אני אני מתנצלת על כך".
( לא בקול של סמרטוט, אלא בקול בוגר ושולט בעצמו.)
2– "אני מבינה שאתה פגוע, ולכן זה לא הזמן לנהל את השיחה. אני מאוד רוצה לדבר איתך אבל לא עכשיו.
הכי חשוב שתעמדי במילה שלך, תצאי מהחדר ולא תנהלי את השיחה.
כך הוא יראה שהיריב נעלם, וכשאין יריב, אין עם מי להילחם..
רצוי להתנהג כך בכל עימות שנהיה קולני.
(כמובן שגם את צריכה שליטה עצמית כדי להחזיק עצמך ולא להיגרר להטחות והאשמות..)
אחרי שוך הסערה-
ברגע מחודש של שקט, רצוי לדבר ולשתף את מה שהרגשת בזמן העימות שהיה.
אל תיכנסי לנושא העימות כי זה ילהיט שוב את הכעס.
דברי רק על מה שעושה לך הריב עצמו – למשל- " אתה יודע, כשאנחנו רבים וצועקים,
אנחנו לא מצליחים להיות קשובים אחד לצרכי השני ומאבקי הכוח מביאים רק הרס לזוגיות ולא משפרים את המצב.
בוא נדבר רגע בשקט ונראה איך כל אחד יכול ללכת לקראת השני."
במידה שההתקפות חוזרות, זה הזמן להתחרש..
(כן, מהמילה חרשת) וכמו מנטרה לחזור ולהגיד- שוב ושוב ש"כך את לא יכולה ולא רוצה לתקשר".
תצאי מהחדר והציעי תוך כדי כך מועד חדש לשיחה, כשיהיה רגוע.
ככה שוב ושוב, עד שהוא יבין (קצת כמו ילד..) שברגע שהוא מרים קול,
את נעלמת ולא מתקשרת איתו. כמו שאמרתי קודם, כשאין תגובה מצידך,
לא יהיה לו יותר מול מי להילחם ואז אולי הוא יבין שכדאי לו לשבת לשיחות שלום
.
בשיחות השלום: (שימי לב)!!
* מחליטים לדבר במקום לצעוק.
* מספרים מה שמרגישים במקום לרטון.
* מבקשים בקשות במקום לפקד.
* מפקידים משהו מאיתנו לטובת היחד, במקום להתמקד רק בצרכים שלנו.
יתכן ששיחה כזו היא כרגע נראית לך בלתי ניתנת לביצוע, ואם אכן זה המצב,
צריך לבצע את המהלך המשמעותי הבא שקראתי לו "שיחת האומץ".
ועליה, בפוסט הקרוב.
מה הסימנים הבולטים בכתב היד לעצבנות ותוקפנות?
בעזרת גרפולוגיה ניתן לזהות סימני תוקפנות וכך לפחות לדעת מה צפוי..
הנה דוגמאות. מוכר לך?
(אם קשה לך להשוות, כתבי לי תגובה ואתן לך עוד דוגמאות).
לאלה מאיתנו שטרם קשרו את חייהן עם בן הזוג,
חפשו את הסימנים ותהיו מוכנות לקראת מה שמחכה.
אם זה בסדר לכן, (ויש הרבה כאלה) סבבה,
לאף אחד אסור לשפוט. כל אחד מה שמתאים לו.
הנה הסימנים לתוקפנות וכעס בכתב יד: (שלא נזדקק..)
אבל תביאו תגובה בסוף, שאלה, משהו..
אם את מעוניינת להצטרף למבצע-
אבחון גרפולוגי לזוגיות
ב- 37 ש"ח בלבד, לחצי כאן לכל הפרטים
כתיבת תגובה